ליבנה קציר, משרד עורכי דין  |  רחוב הירקון 67 בני ברק 5120613   03-5097788    03-5097799    office@katsir-law.co.il‏

לשקר אין רגליים (ועכשיו, מסתבר – שגם לא רכב!)

ענייני גביית דמי מזונות, היו מאז ומתמיד בעייתיים למדי – זאת מאחר, שגם לאחר שההוצאה לפועל מעורבת בנושא ופועלת לגבייתם, עדיין, קיימים כל מיני “חורים” ברשת, שדרכם, עלולים חייבים אמיתיים להתחמק מתשלום חובותיהם בגין מזונות. אחד מה”תרגילים” הוותיקים והמוכרים ביותר בתחום הוא העברת רכוש החייב לצד שלישי, על מנת להסיר מעל הרכוש המדובר את סכנת חרב העיקול.

לרוב, התרגיל הזה גם מצליח לחייבים, כשהם ממשיכים, באופן זה, להחזיק בנכס או ברכב, שלכאורה, חוקית, הוא אינו “שלהם”, אבל בפועל – הם בעליו והם ממשיכים להשתמש בו כרגיל. אולם, פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בפ”ת, העוסק בגביית מזונות, הצליח לגרום לעיקול רכב שהיה רשום על שם צד ג’, בזכות הוכחת “מנהג בעלים”.

לפני שנעסוק במשפט הספציפי, נעצור לרגע, ונשפוך מעט אור על המונח “מנהג בעלים”.

מהו מנהג בעלים?

“מנהג בעלים” הוא מושג משפטי שמציין כי יש להתייחס לרכוש מסוים (נכס או רכב) כאילו הוא שייך לאדם המסוים, גם אם הוא, בפועל, אינו רשום על שמו. הוכחת מנהג בעלים (כלומר, הבעלות על הרכוש הספציפי) חיונית, במיוחד בתיקי מזונות, מאחר ובמרבית המקרים, יטען כי אין בידיו האמצעים הכלכליים הנדרשים לעמוד בתשלום דמי המזונות (או בחובות שנצברו בגינם), בעוד שהוכחת הבעלות על הרכוש מפריכה טענה זו.

לדוגמה, אם אדם מסוים יטען כי לרשותו אין כספים או נכסים, ותמצאנה עדויות לכך כי הוא מתגורר בנכס ספציפי באופן קבוע, משלם את חשבונות הנכס וכיו”ב – החומר המשמש כראיה יספק לבית המשפט הוכחה מספקת למנהג הבעלים (כלומר, בעלותו בפועל) של האדם על הנכס. מכאן, שטענתו הראשונה לא הייתה נכונה.

זה אולי נשמע קל, אבל, למעשה, מורכב למדי להוכיח מנהג בעלים, במיוחד כאשר המדובר על רכב, רכוש שנחשב כקל הרבה יותר לשיתוף מאשר נכס נדל”ן (דירה או בית).

כעת, לאחר שהבהרנו את המונח, נוכל לשוב לפס”ד.

סיפור המעשה:

משיב א’ היה נשוי למבקשת וחייב לה סכום כסף גדול (הכולל בתוכו חוב מזונות). בבעלותו ובשימושו של המשיב רכב, שרשום על שמה של משיבה ב’ – בתו. הרכב נרכש ע”י המשיב ונרשם ע”ש המשיבה (כאמור, בתו) שהייתה באותה העת קטינה וללא רישיון נהיגה, במסגרת תשלום חובות המשיב לאימה של המשיבה ועוגן בהסכם אשר הוגש לביהמ”ש לענייני משפחה בירושלים ואשר קיבל תוקף פס”ד.

במשפט, טען המשיב, כי הרכב נרשם על שם המשיבה, שכן אימה של המשיבה חששה לרישום עבירות תנועה על שמה. המבקשת, טענתה, לעומתו, כי הרכב שייך למשיב, ולכן, יש להורות על עיקולו לטובתה.

מהם “אותות של מרמה”? כיצד הוכח “מנהג בעלים” במשפט? ומה הייתה הראייה, שלבסוף, הכריעה את הכף לטובת המבקשת?

על כל אלה, תוכלו לקרוא בפס”ד שבקישור המצורף: לשקר אין רגליים

 

הפטר בהוצאה לפועל

אנשים רבים נקלעים לחובות בהוצאה לפועל, אשר אין באפשרותם לשלם. הליך של קבלת הפטר מאפשר לאותם חייבים לפתוח דף חדש ולהשתקם כלכלית, ללא הצורך בפתיחה של הליך פשיטת רגל. מי זכאי להיכנס למסלול הפטר בהוצאה לפועל? מה השינויים שחלו לאחרונה במסלול זה ומדוע חשוב לפנות לייצוג משפטי במסגרת זו?

 קבלת הפטר בהוצאה לפועל

בחודש ספטמבר 2015, בוצע תיקון בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס 47) אשר יצר עבור חייבים בהוצאה לפועל שהנם מוגבלים באמצעים, אפשרות לקבלת הפטר מחובותיהם ללא צורך בפתיחה של הליך פשיטת רגל. מדובר היה בצעד חשוב ביותר אשר מטרתו הייתה לאפשר לחייבים לצאת לדרך חדשה ולא להיות עוד במצוקה כלכלית קשה כל כך. אולם, בשל תנאי הזכאות המחמירים יחסית שקבע התיקון לחוק (למשל סכום החובות ועמידה מלאה בצו התשלומים) מספרם של החייבים אשר עשה שימוש בהליך זה היה נמוך יחסית. זאת ככל הנראה מתוך חשש כי הבקשה תידחה. מתוך הבנה זו, בוצע שינוי מהותי במסלול קבלת ההפטר. בחודש יוני 2018 נכנס לתוקפו תיקון 57 לחוק ההוצל”פ, אשר הרחיב את תנאי הזכאות ועתה חייבים רבים יותר יכולים לפנות למסלול זה ולקבל הפטר מחובותיהם. חשוב לציין, כי עמידה בתנאי הזכאות אינה מבטיחה קבלת הפטר בשל כך כי לרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת בהליך זה. על כן, ישנה חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי מקצועי אשר יגדיל באופן משמעותי את הסיכוי לקבלת ההפטר.

תנאי הזכאות

להלן פירוט של תנאי הזכאות למסלול הפטר בהוצאה לפועל, במסגרתו נציג גם את השינויים שחלו בהסדר בעקבות תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל:

  1. החייב מוגבל באמצעים: תנאי זה דורש כי החייב מוגדר בהוצאה לפועל כמוגבל באמצעים במשך 4 שנים לפחות טרם הגיש את הבקשה לקבלת הפטר.
  2. סכום החובות: בעבר, מסלול זה היה פתוח רק בפני מי שחובותיו אינו עולים על 800,000 ₪ אולם, לאחר תיקון 57 לחוק, התקרה עלתה משמעותית לסך של 2,000,000 ₪.
  3. עמידה בצו התשלומים: לפני התיקון לחוק, על החייב היה להראות כי עמד באופן מלא בצו התשלומים החודשי במשך 3 שנים לפחות קודם להגשת הבקשה. כיום, יוכל להיכנס למסלול אף אם שילם מחצית מצו התשלומים ובלבד כי ישלים את הפיגורים.
  4. קיומם של נכסים: שינוי מהותי מאוד בהסדר, הקובע כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך לתת הפטר גם למי שיש לו נכסים הניתנים למימוש לתשלום החוב, כאשר לפני כן, קיומם של נכסים שכאלו היה שולל את זכאות החייב למסלול.

פנייה לייעוץ וייצוג משפטי

הליך קבלת הפטר בהוצאה לפועל הוא הזדמנות פז עבור חייבים לפתוח דף חדש בחייהם, אולם חשוב להבין כי אין די בעצם הגשת הבקשה לשלם קבלת ההפטר. מלבד עמידה בתנאי הזכאות שפורטו לעיל, לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת נרחב האם להעניק לחייב הפטר מן החובות או אם לאו. כמו כן, לא אחת, הליך זה אינו המתאים ביותר עבור החייב, אלא עליו לפנות דווקא להליך של פשיטת רגל. משום כך, ישנה חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי, במסגרתו יבחן עורך הדין את נסיבות המקרה לעומקן ויחווה דעתו באשר למסלול האופטימאלי עבור החייב. לאחר קבלת החלטה בעניין זה, עורך הדין יכין את כל המסמכים הדרושים, ינסח את הבקשה המתאימה וייצג את החייב מול הגורם הרלוונטי, יהיה זה ההוצאה לפועל או בית המשפט. כך גדל באופן משמעותי הסיכוי לקבלת הפטר מן החובות, דבר אשר יאפשר לחייב להתחיל בדרך חדשה. לסיום נציין כי הליך קבלת הפטר בהוצאה לפועל פתוח בשלב זה בפני החייבים עד ספטמבר 2019 ולכן, מומלץ שלא להשתהות ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם.

ביטול עיכוב יציאה מן הארץ

אחת המגבלות החמורות שניתן להטיל על חייב בהוצאה לפועל, הוא צו עיכוב יציאה מן הארץ. מטרתו של צו זה היא למנוע מן החייב להעלים נכסים בחו”ל אשר יכולים לשמש לפרעון החוב ו/או להימלט למדינה אחרת, על מנת להתחמק מתשלום החוב. כיצד מבטלים הגבלה זו?

מהו צו עיכוב יציאה מן הארץ?

צו זה ניתן נגד חייבים בהוצאה לפועל, במסגרתו נאסרת על החייב יציאה מגבולות המדינה וזאת מחשש שינסה להבריח נכסים ו/או להתחמק מתשלום חובותיו. אמנם, תכליתה של הגבלה זו היא להגן על זכותו הקניינית של הזוכה לקבל את כספו אך מנגד, מדובר ללא ספק באחת המגבלות הקשות ביותר שמתיר החוק לזוכים בהוצאה לפועל לנקוט כנגד חייבים. זאת משום שמדובר בפגיעה בחופש התנועה, אחת מזכויותיו הבסיסיות ביותר של האדם.

 כיצד ניתן לבטל את ההגבלה?

כל הגבלה אשר הוטלה על חייב בהוצאה לפועל ביוזמת הזוכה, לרבות עיכוב יציאה מן הארץ, ניתן לבטלה באחת משתי דרכים: הידברות עם הזוכה ושכנועו לבטל את ההגבלה, דבר הנעשה בדרך כלל בתמורה לתשלום החוב, הצעת פשרה או צו תשלומים גבוה יותר. כאשר אפשרות זו איננה רלוונטית בשל מצבו הכלכלי של החייב, או כאשר לא הושגה הסכמה עם הזוכה, ניתן להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההגבלה. אם יאשרה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את ביטול ההגבלה ויציאת החייב מן הארץ, בחתימת ערבים ובמתן ערבות כספית.

פנייה לרשם ההוצאה לפועל

החייב רשאי להגיש בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, במסגרתה עליו לנמק בברור ובפירוט מדוע הוא מבקש לצאת מישראל ומהן ההצדקות לאפשר לו לעשות כן. הבקשה תכלול פרטים על יעד הנסיעה, מטרתה, משכה ואלו ערובות יכול החייב לספק לחזרתו לישראל. היות שמדובר על הגבלה שמטרתה לשמור על זכותו הקניינית של הזוכה, בקשה לביטול לא תתקבל אם אינה כוללת נימוקים מתאימים ואיתנים. מטבע הדברים, כאשר זו מוגשת על ידי עורך דין מקצועי ובעל ניסיון, גדל הסיכוי לקבלת הבקשה, משעורך הדין יידע אלו טיעונים להעלות בבקשה ולהציגם באופן המשכנע והמבוסס ביותר.

ביטול הגבלה על רישיון נהיגה

במסגרת הליכי הוצאה לפועל, הזוכה יכול לנקוט באמצעים שונים כנגד החייב וביניהם, להגיש בקשה על הגבלת רישיון נהיגה. מדובר בסנקציה קשה הפוגעת ביכולתו של החייב לנהל חיים תקינים. כיצד ניתן להביא לביטולה של הגבלה זו? בזאת יעסוק המאמר שלפניכם.

הגבלה על רישיון נהיגה

כאשר מתנהל נגד חייב תיק בהוצאה לפועל, ניתן להטיל עליו סנקציות שונות, ביניהן עיקולים, צו עיכוב יציאה מן הארץ וכן הגבלה על קבלה, חידוש או החזקה של רישיון נהיגה. משמעותה של הגבלה זו כי מהרגע שהוטלה, החייב אינו רשאי לנהוג עוד עד אשר זו תבוטל. בישראל, בה מרבית האוכלוסייה מתניידת ברכב פרטי, מדובר במגבלה משמעותית, אשר לא רק פוגעת באיכות חייו של החייב, אלא גם יכולה להוות פגיעה בפרנסתו. כמו כן, בנוסף לזאת, בחלוף תקופה, בה לא בוטלה ההגבלה, רשאי משרד הרישוי להתנות את חידוש הרישיון במבחן תאוריה ובדיקות רפואיות. הבשורה הטובה היא כי עורך דין המתמחה בדיני הוצאה לפועל, יכול במקרים רבים להביא לביטולה של הגבלה זו.

 ביטול ההגבלה – פנייה אל הזוכה

משהוטלה על החייב הגבלה על רישיון נהיגה, מומלץ שלא להשתהות ולפנות מוקדם ככל האפשר לעורך דין המתמחה בהוצאה לפועל. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה ועל פיהן, יפעל באפיק המתאים. ככלל, ישנן שתי אפשרויות לביטול ההגבלה, הראשונה היא פנייה אל הזוכה בהצעת פשרה לתשלום החוב, או קביעת צו תשלומים גבוה יותר מזה הקבוע בתיק ההוצאה לפועל וזאת בתמורה לביטול הגבלה זו והגבלות נוספות שהוטלו על החייב, היה והוטלו. אפשרות זו רלוונטית כמובן רק כאשר לחייב קיימת אפשרות כלכלית מתאימה. אפשרות נוספת היא הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל, כפי שיפורט להלן.

הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל

פרט לאפשרות כאמור, להגיע להסכמות עם הזוכה, ניתן גם להגיש בקשה לביטול ההגבלה. זו צריכה לכלול נימוקים מתאימים, אשר ישכנעו את רשם ההוצאה לפועל כי ראוי לבטל את ההגבלה. בין היתר יוכל החייב לטעון כי רישיון הנהיגה חיוני לו לצרכי פרנסה (למשל לצורך הגעה לעבודה או אם הנו נהג במקצועו). טענה נוספת שניתן להציג, היא כי החייב זקוק לרישיונו עקב מגבלות ניידות מהן הוא סובל או נכות של בן משפחה התלוי בו. כאשר הבקשה מנוסחת היטב ומנומקת דיה, יש סיכוי מצוין כי רשם ההוצאה לפועל ייעתר לה ועל כן רצוי להסתייע בעניין זה בעורך דין מומחה.

הליך של הפטר מחובות בהוצאה לפועל

זה יכול לקרות לכל אדם – שכיר או בעל עסק, מחלה פתאומית, פיטורין או התדרדרות פיננסית מובילה אותו לחובות רבים, כשהנושים מטילים עיקול אחר עיקול, סנקציה ועוד סנקציה, ואין, פשוט אין לו מהיכן לשלם את חובותיו. הטבעת מתהדקת, ומשרדי ההוצאה לפועל הופכים לביתו השני.

בהחלט יתכן, כי מצב כזה, מחייב פניה בבקשה לקבלת הפטר.

מהו הפטר דרך הוצל”פ?

הפטר מהווה דרך המאפשרת לחייב מוגבל באמצעים לפתוח פרק חדש בחייו ולבטל את החובות אשר עומדים כנגדו, אפשרות להתחלה חדשה בחיים ללא אותה גיבנת מעיקה של חובות ונושים. מאחר ומדובר בתהליך שאמנם מועיל לחייב, אולם פוגע בזכותם של הנושים לקבל את כספם, מובן מאליו שהוא איננו הליך קל או מהיר, ולכן, צריך להיעשות כאשר אתם מלווים בידע רב ככל האפשר ובליווי עו”ד המתמחה בהליכים ובאפשרויות.

האם בקשת הפטר מקנה הגנה מפני סוגי החובות הקיימים?

בקשת ההפטר חלה על רוב החובות, אך אינה חלה על חובות מזונות, חובות משכנתא, נזק בלתי קצוב, חובות שנוצרו במרמה וקנסות פליליים או מנהליים.

מהם תנאי הסף הנדרשים ממגיש בקשת הפטר מהוצל”פ?

  • מבקש ההפטר צריך להיות מוגדר כ”חייב מוגבל באמצעים” לפחות ארבע שנים ברציפות בעת הגשת הבקשה
  • סך חובותיו של המבקש לא יעלה על 800,000₪ (בסכום זה נכללים גם חובות שאינם ברי הפטר ו/או חובות שאינם מטופלים בהוצל”פ)
  • אף לא אחד מהחובות הקיימים איננו עולה על סכום של 400,000₪.
  • מבקש ההפטר משלם באופן סדיר את תשלומי צו החיוב בתשלומים של הוצל”פ במשך שלוש שנים שלפני הגשת הבקשה
  • לא מתנהל הליך פש”ר, לא הוגשה בקשה לפשיטת רגל של הנושים נגד המבקש (גם אם עדיין לא נדונה), ולא היה הליך פש”ר שהסתיים בתקופת הזמן של חמש השנים שקודמות לזמן הגשת בקשת ההפטר
  • ברשות החייב אין נכסים שניתן לממשם על מנת לשלם את החובות

חשוב לדעת:

כבר בשלב הראשון בהליך לקבלת ההפטר בעת הגשת הבקשה להפטר, לרשם ההוצאה לפועל ישנה הסמכות להחליט האם ישנה הצדקה לפתיחת תיק הפטר אם לאו.

ייעוץ משפטי של עו”ד הוצל”פ מומחה נדרש כבר בשלב שלפני הגשת הבקשה, מאחר ובקשה שנדחית עלולה לגרום לנזק רב לחייב ולהחמיר את מצבו של החייב!

מאחר ואישור פתיחת תיק הפטר נעשה רק לאחר איסוף מידע רלוונטי על החייב מגורמים שונים (כרשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, חברות הסלולר, רשם המשכונות וכד’), במידה ורשם ההוצל”פ יחליט לדחות את הבקשה, המידע הנצבר בשלב זה עובר לידי הנושים ועורכי הדין המייצגים אותם, והחייב עשוי למצוא עצמו תחת מתקפה מסיבית הרבה יותר מזו שחווה לפני הגשת הבקשה!

הסתבכתם עד מעל לראש בחובות שאינכם יכולים לשלם? יתכן שהפטר הוא הפתרון עבורכם!

למשרד עו”ד ליבנה קציר ניסיון רב בטיפול בתהליכי קבלת הפטר וניסיון מוכח ומוצלח בתיקים רבים מסוג זה.

תביעות של שיקים

קיבלת שיק מלקוח/חבר או כל אדם אחר והשיק חזר – מה עושים?

שיקים חוזרים הם מכת מדינה, כך שקשה מאד למצוא אדם בוגר שלא ניצב, לפחות פעם אחת בחייו, במצב בו שיק שניתן לו כתשלום, חזר מסיבה כלשהי. א.כ.מ., נ.ה.ב., טעות טכנית, שיק לא סחיר – הסיבה איננה משנה, כרגע, אתם ניצבים ובידיכם פיסת נייר חסרת ערך.

האמנם?

לא בדיוק. למעשה, תביעה של שיק דרך הוצל”פ נחשבת לאחד מסוגי התביעות הנפוצות ביותר.

למה, בעצם, אנחנו משלמים בשיקים?

מחשבתית, הרבה יותר קל לנו לשלם בשיק (בעיקר דחוי) מאשר לשלם בכסף מזומן, מאחר ואנחנו מייחסים חשיבות פחותה ורשמית בהרבה לאותה נייר עליה משורבטת חתימתנו, זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שתופעת השיקים החוזרים הינה נפוצה כ”כ בקרב אנשים פרטיים ואף עסקים. סיבה נוספת לכך, היא שזהו אמצעי התשלום היחיד שאיננו מבוקר ומנוטר בזמן אמת על ידי גוף פיננסי כלשהו. משיכת מזומן בכספומט – מנוטרת על ידי הבנק, כרטיס האשראי – מוגבל על ידי המסגרת שמעניקה חברת האשראי, ורק השיקים אינם מנוטרים. הסיבה השלישית היא ששיקים, גם אם ניתנו בתאריך מסוים, מאפשרים פירעון דחוי לטווח הארוך (שיק דחוי לשלושים, שישים, תשעים יום) או אפילו רצף של שיקים המהווה סדרת תשלומים שוטפת (למשל, במקרה של שכר דירה חודשי) אשר מספק את המקבל אותו באותה נקודת זמן.

שלבי התנהלות תביעות של שיקים

בשלב ראשון – ניתן לנסות לפנות באופן עצמאי למוסר השיק תוך בקשת פירעון החוב – שיטה שלא תמיד יעילה ולפעמים גורמת לנזק לכן כדאי להתייעץ עם עו”ד לפני שפונים.

בשלב השני – ביצוע פעולות טרום-תביעה – עורך הדין יתחיל לפעול לצורך גביית החוב ע”י שליחת מכתב התראה הדורש מהחייב להסדיר את החוב וכן תשלום הוצאות נלוות למכתב. בחלק גדול מהמקרים, פעולת גביה נמרצת, המבוצעת על ידי עו”ד העוסק בתחום ההוצל”פ יכולה להביא לגביית החוב כבר בשלב זה, ולחסוך את הצורך בשלבים הבאים.

בשלב השלישי – פתיחת הליכים בהוצל”פ – המאבק עולה שלב ופונה למיצוי הליכי גביית חוב בהוצאה לפועל, גם כאן יש להיעזר בשירותי עו”ד בתחום ההוצל”פ שידע כיצד לנקוט בהליכים אשר יובילו לגביית החוב בכמה שפחות הוצאות.

מחזיקים בידיכם שיק שלא כובד?

גם בשלב הגשת תביעה להוצל”פ, ליווי צמוד של עו”ד בתחום הוצל”פ יכול להוות את ההבדל בין גבייה מוצלחת של החוב מהחייב לבין סבך בירוקרטי שמסתיים בייאוש של מחזיק השיק ובוויתור על המגיע לו.

למשרד עו”ד ליבנה קציר ניסיון רב בטיפול בתביעות של שיקים בהוצל”פ. ניסיונו של המשרד ויכולת התמרון שלו בתהליכים וסבך הבירוקרטי הקיים מאפשר לנו להשיג עבורכם את גביית החוב בדרך המהירה והקלה ביותר.